כנס 2011-2012

הכנס השנתי של ההתאגדות 2012

הכנס השנתי של ההתאגדות התקיים השנה בכפר המכביה ודן בנושא - המרכז הקהילתי באלף השלישי.
בכנס השתתפו למעלה מ-200 מנהלים ואנשי מטה מכל רחבי הארץ.
שר החינוך, מר גדעון סער, פתח את הכנס והדגיש את חשיבותו ומשמעותו המיוחדת של החינוך הבלתי פורמלי של המרכז הקהילתי ושל החינוך הבלתי פורמלי.
השלטון המקומי יוצג ע"י הגב' אתי אלוני אשר הדגישה את החשיבות הרבה שנותן המרכז לשלטון מקומי למרכזים הקהילתיים הפועלים באמצעות הרשויות המקומיות והחברות העירוניות.
מר ארז אשל, ראש מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, הדגיש את המחויבות הרבה שרואה משרד החינוך במתן מענים לכלל המרכזים הקהילתיים בישראל.
פרופ' דן בן דוד ממרכז טאוב פרש בפני המשתתפים את תמונת החברה העתידית של החברה הישראלית - אם לא ייעשה מעשה ובהקדם!
חלקו השני של היום הראשון הוקדש לסדנאות עבודה. סדנאות אשר עסקו הן במרכזים הקהילתיים בארץ והן אלו שבעולם. בסדנאות נוצרה רשת מחודשת של למידת עמיתים מן הארץ ומן העולם.
מפעלי בית עמנואל, החברה העירונית של רמת גן אירחה את המשתתפים ודאגה לתכנית האמנותית שייצגה את שלל אמנויות הבמה ברמת גן.

כנס התאגדות המרכזים הקהילתיים דצמבר 2012

פתיחה- תזמורת המפוחיות

1. גב' גבי בר זכאי
מדברת על העוצמה האדירה של ההתאגדות, אין עוד גוף כזה המאגד למעלה מ-600 מרכזים קהילתיים,
אשר יחד מעניקים שירותים ללמעלה ממחצית האוכלוסייה.
המטרה של ההתאגדות הנה בניית קהילות חזקות בעלות איכות חיים.
בכנס השנתי שהתקיים בשנה הקודמת הוצגה תכנית אסטרטגית, ובשנה החולפת כבר ניתן היה לראות את העשייה.
סוקרת תהליכים של שיתופי פעולה עם מגון גורמים, תהליכים התורמים להפריה הדדית ולחוזק של הארגון: חיזוק קשרים עם ארגונים דומים, וביניהם גם ארגונים שאינם יהודיים, ביקורים בארצות אחרות, סיורים, קשרים עם המרכז לשלטון מקומי, מעורבות בתוכניות לאומיות שונות וכיוצ"ב.
בנוסף, ההתאגדות עוסקת בהשתלמויות ממוקדות בנושאים הרלוונטיים.
בימים אלו עובדים על גיוס משאבים במטרה להגיע לעצמאות כלכלית.
לסיום, מדגישה את שיתוף הפעולה הפורה עם עיריית ר"ג.

2. מר אחיקם שושן
מספר על פעילות מפעלי בית עמנואל.

3. מר אביהוא בן משה
נושא דברים במקום רה"ע.
ר"ג חרטה על דגלה את ההשקעה בחינוך, היא זכתה בפרס החינוך הארצי בפעם השנייה- הדבר משקף את ההשקעה העירונית הרבה.
מנצל את ההזדמנות לקריאה למשרדי הממשלה להמשיך את ההשקעה.
מדבר על צדק חברתי גם בהקשר של היכולת לרכוש תרבות פנאי וחינוך בלתי פורמלי איכותי ומהנה כהשלמה לחינוך הפורמלי.
דווקא בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות , יש חשיבות גדולה לחינוך המשלים, היכולת לפגוש אנשים "אמיתיים" חשובה לא פחות מהחינוך בביה"ס.

- הענקת תשורה לעיר ר"ג -


4. מר גדעון סער
במהלך הקדנציה קידמו את נושא החינוך הבלתי פורמלי, לדוגמא מציין את ההרחבה המשמעותית בהיקף התקציבים לתנועות נוער.
מדגיש את נושא חינוך לערכים- נושא שקיבל תנופה, לדוגמה: תעודת בגרות חברתית.
היעד הנו גיבוש תוכנית לאומית שתעסוק בעיקר בתרבות הפנאי של בני הנוער- תנועות נוער, ספורט, התנדבות, פעילות קהילתית וכיוצ"ב.
רואה חשיבות רבה למרכזים הקהילתיים מכל הסוגים.
אלטרנטיבה אמיתית לבילוי בזמן הפנוי- הדבר לא פחות חשוב מהחינוך הפורמלי.
מאמין שאלטרנטיבה זו תביא להפחתת תופעות מטרידות כגון שימוש מופרז באלכוהול, אלימות וסמים, זאת יותר מכל קמפיין פרסומי.
בימים אלו מתקיים תהליך חשיבה בנושא- מזמין את כולם לתרום לתהליך.
5. פרופסור הלל שמידט
מדבר על השינויים הרבים המאפיינים את התקופה, כאשר אנו כמרכזים קהילתיים מוכרחים להתאים למציאות.
"אם אתה היום לא מחר אתה אתמול"
לדוגמא, שינויים טכנולוגים "זרקו" החוצה ארגונים רבים למרות שהיו מנוהלים באופן טוב.
הדבר דורש חשיבה אסטרטגית, תכנון, ויוזמה- להיות פרואקטיביים ולגבש את הזהות האירגונית שלנו.
מאוכזב שקולם של המכרזים הקהילתיים פחות נשמע , והם ממוצבים יותר כספקי שירותים. האני מאמין שלו מדבר על אידאולוגיה חברתית, תפקידם להגן על החברה האזרחית, לא להירדם בשמירה, לא להסתפק בלקבל תקציבים ממשלתיים, לא להסתפק בלהיות מנגנון שירות ולגייס תקציבים אלא אידאולוגיה של פיתוח חברה אזרחית שעומדת מול הממשלה.
6. פרופסור דן בן דוד
מדינת ישראל מתקרבת לקרחון, ויש צורך לשנות כיוון באופן מידי לפני שיהיה מאוחר מידי.
יש להפריד בין טווח קצר לארוך: בטווח הקצר המצב הכלכלי בישראל יחסית טוב למדינות אחרות ושיעורי האבטלה נמוכים, אך בטווח הארוך רמת החיים עולה בקצב איטי לעומת יתר המדינות המערביות, ונשאלת השאלה מדוע.
פריון נובע מיצירתיות וחדשנות, פרמטרים אשר קיימים במדינת ישראל, אך בכל זאת הפריון נמוך ומאמצע שנות ה-70 אנו הולכים ומתרחקים ממדינות המערב בגובה הפריון- הדבר נובע מכך שקיימות בישראל "שתי מדינות": מדינת ההייטק, ומדינה נוספת שמושכת מטה.
יש צורך ביותר אנשים משכילים ומיומנים ופחות מהסוג השני. מציין כי אחוזי התעסוקה בקרב המשכילים גבוה מאוד. לצערו, דווקא הסוג השני הוא זה שהולך ומתרחב, ובעתיד, באם לא יחול שינוי לא יהיו מספיק אנשים משכילים שיוכלו להחזיק את המשק ברמה של מדינה מערבית.
מדבר על בריחת מוחות- מגמה הנמשכת כבר 40 שנה. ברוב המדינות תופעה זו פחות נפוצה אך אצלנו האחוזים גבוהים, לדוגמא 29% מכלל הפרופסורים.

ברכה של פרופ´ הלל שמיד

חומרים מהכנס

 
מצגת של יו"ר הוועד המנהל הגב' גבי בר זכאי בדברי הפתיחה שלה לכנס והצגת החזון המחודש
[למצגת...]
 
המצגת של דני אדרעי
[למצגת...]
 
קבלת החלטות במרכז הקהילתי - הסדנא של אלון יעקב
[למצגת...]
 
קשיים ואתגרים במרכז הקהילתי- כלים להתמודדות. סדנא של תמר פארן-גת
[קרא עוד...]
 

תמונות

תמונות