מי אנחנו?

התאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל הינה עמותה אשר הוקמה בשנת 1976 ע"י גופים וארגונים מקצועיים שעסקו בהפעלת מרכזים קהילתיים ובעבודה קהילתית וחיפשו מסגרת לשיתוף, לתיאום ולהפריה הדדית.

הארגונים המקימים שותפו בניסוח מטרות ההתאגדות, שעיקרן הפריה מקצועית והדדית על ידי ימי עיון, השתלמויות משותפות, סיורים לימודיים ופיתוח קשרים בין עובדים ומוסדות בארץ ובחו"ל.

ההתאגדות מייצגת כיום למעלה מ-600 מרכזים קהילתיים בכל רחבי הארץ והיא הארגון הגדול ביותר והמקיף ביותר המייצג מרכזים קהילתיים ומייצר רשת מקצועית לכלל העוסקים בתחום.

ההתאגדות משמשת כנציגות הישראלית בקונפדרציה העולמית למרכזים קהילתיים יהודיים וכן כנציגה בלעדית ב-IFS – הארגון הבינלאומי למרכזים קהילתיים. כמו כן, שותפה ההתאגדות להבניית המדיניות ולהפעלת תכנית הנוער של האיחוד האירופי – היורו-מד.

בשנה האחרונה, עברה ההתאגדות שינוי משמעותי בדרך להתמקצעות והתרחבות.

נבנו מוסדות חדשים, נבנה חזון מחודש והולכות ונבנות תכניות עבודה לשנים הקרובות.

בכנס האסטרטגיה שקיימנו לאחרונה אמר פרופ' שמיד, נשיא ההתאגדות:

"אנו חיים במציאות בה הכל זורם.  כל הזמן מתרחשות תמורות ואנחנו צריכים להתאים עצמנו לתמורות אלו.  תמורות אלה יוצרות מתח בתוך הארגון.  הארגונים חייבים להשתנות.  מי שאינו משתנה אינו רלוונטי.  אם היום אתה לא מחר אתה אתמול.....

קיימות 2 גישות מרכזיות המסבירות תמורות אלה:

גישה I

הגישה האקולוגית – הסביבה מכתיבה מהלכים

אירועים פוליטיים חברתיים ומשפטיים יכולים לחסל ארגונים.

חיים בהישרדות.  אם לא השגת מטרה מסויימת – ישיגו אותה אחרים. 

אלפי ארגונים נעלמים.

זו גישה מעט פטליסטית.  דרוויניסטית.  המותאמים שורדים.

גישה II

גישה פעלתנית – גישה מתאימה

אם אנו לא יכולים לשנות – אנו יכולים להתאים.  נפעל ביחד עם הסביבה.

ואנחנו, בהתאגדות, מאמינים שאנחנו יכולים לשנות...