על ההתאגדות

רקע

התאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל הינה עמותה רשומה אשר הוקמה לפני כ-35 שנים במטרה להוות ארגון גג לכל הארגונים המפעילים מרכזים קהילתיים בישראל.
בין המטרות המרכזיות של ההתאגדות - קידום נושאים קהילתיים-חברתיים והעלאתם על סדר היום הציבורי. פיתוח מנהלים וצוותים במרכזים הקהילתיים וסיוע בהבניית הקהילות באשר הן.
בין הארגונים המקימים היו - מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, ג'וינט ישראל, הרשויות המקומיות הגדולות והחברה למתנ"סים.
ההתאגדות וחבריה, צברו במהלך השנים ניסיון מקצועי רב וכמי שפועל במסגרת המרכז הקהילתי - בלב הקהילה, ידעו לאתר את האוכלוסייה הנכונה ולהתאים לה את התכניות המוצלחות ביותר וללוות את הפעלתן.
 

הקמת ההתאגדות

התאגדות המרכזים הקהילתיים הוקמה בשנת 1976 במטרה ליצור מקום מפגש לכל הגורמים השונים ברחבי המדינה, המפעילים מרכזים קהילתיים ובמגמה לאחד, לשתף, לחזק ולהעשיר את כל המעורבים בעשייה הקהילתית.
כיום מאגדת בתוכה ההתאגדות שורה ארוכה של ארגונים, מחלקות וחברות עירוניות לתרבות, נוער, קהילה וספורט.
ההתאגדות פועלת להרחיב את שורותיה ולקלוט בתוכה חברים נוספים.
 
 
פעילות ההתאגדות באה לידי ביטוי בימי עיון, כנסים מקצועיים, כנסי להקות, הפקת פרסומות מקצועיים וקשרים עם ארגונים יהודיים ולא יהודיים בחו"ל.
לאחרונה נוספו לפעילות ההתאגדות אירועים בשיתוף עם האיחוד האירופי במסגרת פרויקט ה"יורו-מד", תוכנית הנוער והצעירים ממדינות אירופה ואגן הים התיכון.

נשיאים בעבר:
אליעזר שמואל, מור'לה בראון, חיים קוברסקי ז"ל, ד"ר שמעון שושני.

יו"רים בעבר:
חיים צפורי ז"ל, עזריאל ציון, ד"ר ירון סוקולוב, יוסי בנבנישתי. גבי בר-זכאי, אתי פרחי, רונן קובלסקי.

התאגדות כיום

ההתאגדות מונה כיום למעלה מ-25 ארגונים חברים המייצגים למעלה מ-600 מרכזים קהילתיים בישראל.

בנשיאות ההתאגדות מכהן הפרופ' הלל שמיד.

לאחרונה חל שינוי אשר בעקבותיו יוצאת ההתאגדות לדרך חדשה תוך בניית חזון מחודש ותכניות עבודה הנגזרות ממנו.

תהליך בניית החזון הסתיים ושותפו בו הארגונים והמוסדות החברים בהתאגדות.

אחד התוצרים הברורים והמובהקים של תהליך החזון הוא צורך העולה מן המרכזים הקהילתיים של חיזוק הקהילה ועיצובה באמצעות הגברת המעורבות החברתית ופיתוח הקהילות בקרב כלל האוכלוסיות. העצמה וחיזוק מצויינות ערכית וחברתית והפניית משאבי תרבות הפנאי לטובת הפרט וכלל הקהילה.

זאת באמצעות מערך כולל של השתלמויות, קורסים, ימי עיון, למידת עמיתים ועוד, במסגרת המקומית, האיזורית, הארצית והבינלאומית.

המרכזים הקהילתיים הפועלים במסגרת ההתאגדות פרושים בכל רחבי הארץ, במיוחד במקומות עתירי אוכלוסייה. המרכזים הקהילתיים קשובים לצרכי האוכלוסייה ונותנים לה את המענים המיידיים.

התאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל, אשר צברה ידע ומוניטין רב בהקמה ובהפעלה של תכניות מקומיות, ארציות ושיתופי פעולה בין לאומיים מובילה כיום תכניות עבודה המותאמות ליעדים ולמטרות של שנקבעו ע"י הוועד המנהל כגורם מקצועי ארצי מרכזי. ההתאגדות, בהיותה עמותה ללא כוונת רווח, פועלת כאחד מארגוני "המגזר השלישי" – מגזר אשר מנסה לייצר חברה אזרחית טובה יותר, אקטיבית יותר ושיוונית יותר.
התאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל הינה עמותה אשר הוקמה בשנת 1976 ע"י גופים וארגונים מקצועיים שעסקו בהפעלת מרכזים קהילתיים ובעבודה קהילתית וחיפשו מסגרת לשיתוף, לתיאום ולהפריה הדדית.
הארגונים המקימים שותפו בניסוח מטרות ההתאגדות, שעיקרן הפריה מקצועית והדדית על ידי ימי עיון, השתלמויות משותפות, סיורים לימודיים ופיתוח קשרים בין עובדים ומוסדות בארץ ובחו"ל.
ההתאגדות מייצגת כיום למעלה מ-600 מרכזים קהילתיים בכל רחבי הארץ והיא הארגון הגדול ביותר והמקיף ביותר המייצג מרכזים קהילתיים ומייצר רשת מקצועית לכלל העוסקים בתחום.
ההתאגדות משמשת כנציגות הישראלית ב-JCCGLOBAL וכן כנציגה בלעדית ב-IFS –הארגון הבינלאומי למרכזים קהילתיים. כמו כן, שותפה ההתאגדות להבניית המדיניות ולהפעלת תכנית הנוער של האיחוד האירופי – היורו-מד.
בשנה האחרונה, עברה ההתאגדות שינוי משמעותי בדרך להתמקצעות והתרחבות.
נבנו מוסדות חדשים, נבנה חזון מחודש והולכות ונבנות תכניות עבודה לשנים הקרובות.
בכנס האסטרטגיה שקיימנו לאחרונה אמר פרופ' שמיד, נשיא ההתאגדות:
"אנו חיים במציאות בה הכל זורם. כל הזמן מתרחשות תמורות ואנחנו צריכים להתאים עצמנו לתמורות אלו. תמורות אלה יוצרות מתח בתוך הארגון. הארגונים חייבים להשתנות. מי שאינו משתנה אינו רלוונטי. אם היום אתה לא מחר אתה אתמול.....


קיימות 2 גישות מרכזיות המסבירות תמורות אלה:

גישה I
הגישה האקולוגית – הסביבה מכתיבה מהלכים
אירועים פוליטיים חברתיים ומשפטיים יכולים לחסל ארגונים.
חיים בהישרדות. אם לא השגת מטרה מסויימת – ישיגו אותה אחרים.
אלפי ארגונים נעלמים.
זו גישה מעט פטליסטית. דרוויניסטית. המותאמים שורדים.


גישה II
גישה פעלתנית – גישה מתאימה
אם אנו לא יכולים לשנות – אנו יכולים להתאים. נפעל ביחד עם הסביבה.

ואנחנו, בהתאגדות, מאמינים שאנחנו יכולים לשנות...